גדולים במדים

הפעם במדור "מעשים טובים" נשים זרקור על פרויקט "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד". העמותה מפעילה פלטפורמות רבות עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים מתוך מטרה לשלבם בחברה ובפרט בתעסוקה ובשירות הצה"לי. את הפרויקט מנהלים הרב מנדי בלינצקי ורס"ן במיל' טיראן עטיה, ששימש בעבר מפקד יחידת המתנדבים בצה"ל (שר-אל).

הפרויקט נולד לפני כעשור, כאשר המטרה המרכזית היא לשלב בני נוער עם מוגבלויות בחברה, כשווים בין שווים, ומאוחר יותר בעקבות השירות להשתלב בתעסוקה אזרחית כך שיוכלו לחיות חיים עצמאיים, ככל האפשר. כידוע, כל ילד מקבל צו ראשון לצבא, אך בניגוד לאחרים, נערים עם צרכים מיוחדים מקבלים פטור משירות צבאי אוטומטית. העמותה נכנסת לתמונה במספר מישורים: שילוב בצבא דרך מסגרות הדיור של העמותה ושילוב דרך בתי ספר שבהם לומדים הצעירים. העמותה מאפשרת להיכנס לצבא בצורה חלקה יותר, בתחילה כמתנדבים בצבא ולאחר מכן מנסים גם כחיילים עם חוגר. למעשה, העמותה משמשת כתובת. כיום ישנם 680 צעירים מיוחדים המשרתים ומתנדבים בצבא.

בתקופה האחרונה העמותה הבחינה שקיימות אוכלוסיות עם מוגבלויות אשר יש להן יכולות גבוהות כדוגמת כבדי שמיעה וחירשים אך ללא מוטיבציה לגיוס.

מהזווית האישית שלי אציין כי נושא זה קרוב לליבי, שכן אני חוויתי את עוגמת הנפש בקבלת הפטור האוטומטי וטרטור הועדות הצהליות עד לקבלת ההודעה המשמחת על התנדבות לצבא, וכל זה קרה לפני כ 30 שנה שאז לא הייתה כתובת לפנות לתמיכה, וההתחלה בשירות לא הייתה פשוטה, שכן מתנדבים לא מבצעים טירונות ונחסכת מהם ההבנה של מושגים צה"ליים.

נפגשתי עם איה בן זימרה, תושבת רמת אביב החדשה מנהלת קשרי תורמים JNF בפרויקט "גדולים במדים" ואשר פועלת לשילוב כבדי שמיעה וחרשים בצבא בשיתוף עם הצבא. שאלתי את איה איך הגיעו לרעיון של שילוב אוכלוסיית כבדי שמיעה וחרשים בצבא והיא השיבה: השותפים שלנו בארה"ב הם JNF USD – Jewish National Fund. ארגון זה, שהינו ה"קק"ל" של ארה"ב, משקיע בפרויקטים רבים ברחבי הארץ. הם שותפים לפרויקט גדולים במדים.

הסיפור התחיל בתורם מפלורידה שהגיע לארץ לביקור לפני כשנתיים אשר יש לו בן "מסמן", והבין כי טמון פוטנציאל בפרויקט הזה. התורם אמר שהוא רוצה שיהיה פרויקט כזה לחרשים וכבדי שמיעה, והמימון יעשה על ידו בשיתוף JNF.

העמותה יצאה לביקור בבתי ספר של חירשים בארץ – יהוד, ת"א , חיפה ובאר שבע. בדקו מה רמת המוטיבציה שלהם, וגילו שהמוטיבציה של אוכלוסייה זו לשרת בצבא הייתה נמוכה. הסתבר שהצעירים מעדיפים שירות לאומי, כי הם מרגישים שבצבא אין מודעות מספקת לצרכי החירשים וכבדי שמיעה מבחינת הנגשה. היו כאלה שניסו להתגייס ולא צלח בידיהם. פה נכנסת העמותה לתמונה, כיוון שהיא מעוניינת להעלות להם את המוטיבציה לשרת בצבא.

כיום, העמותה מרצה בבתי ספר, משוחחת עם התלמידים, בוחנת אפליקציות תרגום שונות להנגשה רצופה (כדוגמת sigh now שמתרגמת סימולטנית לשפת סימנים ותמלול), ומקיימת שיחות עם הצבא איך להתאים תפקידים שיהלמו את היכולות שלהם.

העמותה מקיימת גם שת"פ עם חברת הכנסת החירשת, שירלי פינטו, לשם הגדלת מספר הנערים והנערות שיתגייסו לשירות צבאי. שירלי התנדבה לצבא ולהלן מילותיה מתור האתר: "כשהתנדבתי לצה״ל, באתי עם ים של מוטיבציה ורצון לשרת על הצד הטוב ביותר. ביקשתי שישבצו אותי בבסיס רחוק מהבית, כדי שאוכל לחוות את השירות כמו שהוא, להתחשל, להתבגר, ללמוד.

שיבצו אותי בדרום הארץ, ליד ים המלח. אמרו לי – התפקיד שבחרת, מחכה לך שם. כשהגעתי, עם המון ציפיות, חששות ותקווה, הסתכלו עליי והרימו גבה. חירשת? התפקיד הזה לא מתאים לך. איך תסתדרי? אבל לא ויתרתי. קיבלתי הצטיינות נשיא המדינה וחתמתי שירות קבע בסוף. ואתם – אל תוותרו!".