הגיבורים השקטים

לרגל יום הכבאי הבינלאומי שחל היום ראיינו את ישראל אלוני, כבאי מתחנת כיבוי תל אביב, על מה זה להיות כבאי ועל מה זה להיות גיבור אמיתי (זה אנחנו אומרים).

מתי החלטת שאתה רוצה להיות כבאי ?

״הרעיון להיות כבאי הגיע משירותי הצבאי בו הייתי כבאי בחיל האוויר. הטעימה הראשונה האמיתית מהמקצוע הזה הייתה השריפה בכרמל בו נחשפתי לחשיבות ולסיפוק שבעבודה זו , מצאתי את עצמי בצפון הארץ מכבה את השריפה ומציל בעיקר רכוש של אנשים שברחו מביתם. אומנם זה היה בעיקר רכוש אבל זאת הייתה טעימה שהספיקה לי בכדי לגרום לי להתמכר.״

ספר לקוראי למדיה על אירוע משמעותי אחד שעברת מתוקף תפקידך :

״תחילת שנת 2020 הייתה גשומה וסוערת אבל אף אחד לא הכין אותי כי בתאריך 4.1.2020 אמצא את עצמי בטלטלה רגשית כל כך. בתאריך הנ"ל תחזית מזג האוויר הייתה כי אנו לקראת יום גשום וסוער, אך שום דבר לא הכין אותנו הכבאים ליום כל כך גשום ואיתו אתגרים של חילוץ אנשים מרכבים ששקעו בשלוליות וגם חילוץ אנשים מביתם שהוצף. אסון המעלית בדרום תל אביב חקוק לכל אדם בוגר בזכרון. מדובר באסון נדיר שאף אחד לא צפה שיקרה ,ואולי אף ראשון מסוגו בעולם.אך ברצוני לספר לכם על אירוע שקרה ממש ברחוב סמוך לאסון המעלית ובאותו הזמן. ברחוב בת שבע נלכדה אישה בביתה הנמצא בקומת מרתף מינוס 1 וביתה הוצף דרך חלון (אנגלי). מאחר וירדו כמות גדלות מאד של גשם , כשהיא לכודה בביתה התקשרה לבעלה וסיפרה לו את שאירע וביקשה ממנו לקרוא לכוחות ההצלה. ניסה הבעל לחייג ולהזעיק עזרה אך מוקדי החירום היו עמוסים. למזלו של הבעל הוא מצא ברחוב סמוך כבאי (אורן פתיחה) שבדיוק הגיע למקום בעקבות הודעה על שריפה בדירה אך מדובר היה בקריאת שווא. הבעל סיפר לכבאי כי אשתו לכודה ועומדת לטבוע בביתה. אורן מיד הלך בעקבות הבעל, וכשהגיע למקום ראה כי חדר המדרגות הוצף לגמרי עד לקומת הכניסה וכי הדרך אל האישה חסומה. מיד הזעיק אורן כוחות נוספים למקום ואני ביניהם. כשהגענו למקום התחלנו בחיבור משאבות למקור המים על מנת להוריד את מפלס המים. למקום הגיע מפקד המשמרת (איציק דאי) וביקש ממני לגשת לחלון האנגלי וממש בעבודת כפיים עם דלי להוציא מים החוצה. אני מיד סר לפקודתו לוקח דלי ומתחיל להוציא מים, וככה במשך מספר דקות.בזמן הזה בעלה ועוד שכן ביקשו ממני לעזור ולהתחלף איתי. לאחר מספר דקות שהם מבקשים שוב ושוב נעניתי לבקשה שלהם ונתתי להם את הדלי. בשלב זה עצרתי לרגע ופשוט התחלתי לחשוב שעליי לפעול בצורה שונה על מנת לאתר אותה במידה והיא בחיים ולא טבעה. לקחתי בחשבון כי לפני מספר דקות היא שוחחה עם בעלה בטלפון אז אולי היא מצליחה לנשום איכשהו. עשיתי סיבוב מסביב למבנה וחיפשתי בכל חלון בבית אם אני מזהה משהו מעל גובה פני המים כי רק בחלל האוויר הזה היא יכולה לנשום. וככה חיפשתי עד שהגעתי שוב לחלון האנגלי ופשוט הזזתי אותם הצידה וראיתי ראש חצי שקוע במים ורק האף והפה למעלה. מיד קראתי לה והתחלתי להתקדם לכיוונה אך היא לא זזה . בעלה פנה אליה בשפתם (אריתראית) ואז היא הראתה סימני חיים אך מאחר והמים היו קפואים והיא שהתה בהם יחסית זמן רב היא לא יכלה לזוז , פשוט משכתי אותה החוצה ואז בעזרתם הוצאנו אותה ומיד העברנו אותה להמשך טיפול רפואי. כשאני עוד עומד ומעכל מה קרה עכשיו ואיזו תחושה טובה זאת הייתה אני שומע במכשיר הקשר על אירוע נוסף ברחוב נדב הסמוך , וכשאני מגיע לשם אני כבר מקבל פרטים ומבין שפה קרה אסון!!! אכן יום מטלטל מקצה לקצה , רגע אחד של אושר ותחושת סיפוק ורגע אחרי פשוט נשבר הלב. אז רציתי שתדעו ותזכרו שכבאים הם אנשים שבאים יום יום לעבודה על מנת להציל חיים וכמו שאתם כבר יודעים כבאים לא רק מכבים שריפות.

גאה ומאושר להיות כבאי ואין אושר גדול מזה!!

מקווים שנתראה אך ורק באירועים משמחים כמו חגיגות העצמאות וכד'.״